ניתוח צילומים
תמונה זו מסמלת את ההתמכרות והתלותיות במסך שהתגברה בתקופת הקורונה. הקומפוזיציה בתמונה היא קומפוזיציה סגורה. הדמות והמסך סוגרים את התמונה משני הצדדים. הקומפוזיציה הסגורה משרתת את הרעיון של הקבעון, התסכול, והשגרה החדשה בתקופת הקורונה.
התאורה בתמונה מגיעה ממסך המחשב והיא התאורה היחידה. תאורה לבנה וקרה וישירה. הפריים הוא עמוק בעקבות שימוש בצמצם פתוח 3.5. החלק התחתו והקרוב לעדשה בתמונה הוא מטושטש (עומק שדה רדוד). הטשטוש נובע מהשימוש בצמצם פתוח.
התמונה היא קפואה בעקבות שימוש במהירות תריס גבוהה 1/125.
אין גרעיניות בתמונה ISO 100.
הצבעים השולטים בתמונה הם שחור ולבן אך ישנם צבעים נוספים על צג המחשב. הצבעים השונים מייצגים את המשיכה למסך לעומת העולם הקבוע והסטנדרנטי (שמיוצג על ידי הצבעים שחור ולבן).
זווית הצילום היא גבוהה מעט מגובה המקלדת של המחשב.
הרקע הוא שחור והחולצה שעל הדמות היא לבנה. ניגוד זה ממחיש את המרחק בין האדם לסביבה בתקופת הקורונה (בדידות).
בעריכת התמונה רק הובלטו הצבעים והניגודיות בתמונה.
תמונה זו מסמלת את הצבע המרכזי שליווה את מסכי הטלוויזיה במהלך תקופת הקורונה - הצבע של בגדי אנשי הצוות הרפואי.
הקומפוזיציה נעשתה לפי חוק השלישים. התאורה בתמונה מגיעה מן הנורות שעוטפות את הדמות בלבד. התאורה היא בצבע טורקיז והיא יחסית רכה. זווית האור מתפשטת מהדמות אל עבר הרקע השחור. הפריים הוא שטוח בעקבות שימוש בצמצם 11.
התמונה לא בפוקוס כדי להעביר מסר של תקופה לא שגרתית שמאפיין עיקרי שלה הוא חוסר ודאות. בתמונה היא קפואה כי השתמשתי במהירות תריס גובהה יחסית של 1/50. התמונה לא מגורענת - ISO 200.
הצבע המרכזי בתמונה הוא הצבע אותו פולטות הנורות, טורקיז. הצבעים האחרים בתמונה הינם לבן, ושחור. השחור מסמל את האפלה וחוסר הודאות שאפפה את המדינה בתקופת הקורונה ואילו הלבן מסמל אופטימיות.
זווית הצילום היא מגובה העיניים - כולם חווים תקופה קשה.
בעריכת התמונה הודגש הצבע השחור וחוזקו הצללים.